כולנו נוטים לחשוב שאם בקר ה-PLC מציג טמפרטורה שגויה, כנראה שחיישן הטמפרטורה התקלקל.

אבל במקרים רבים זו כלל אינה הבעיה.

מהנדסים רבים מחליפים את חיישן ה-PT100, מבצעים כיול מחדש ואפילו מחליפים את כרטיס הכניסה בבקר, רק כדי לגלות שהקריאה עדיין אינה נכונה.

הסיבה האמיתית יכולה להיות התנגדות הכבלים, שיטת החיבור, אורך החיווט, רעש חשמלי, או אפילו בחירה לא נכונה של סוג חיישן הטמפרטורה מלכתחילה.

כדי להבין מדוע זה קורה, צריך לחזור רגע אחורה ולשאול שאלה בסיסית יותר:

אילו סוגי חיישני טמפרטורה קיימים, ומה בעצם ההבדל ביניהם?

במאמר זה נסקור את משפחות חיישני הטמפרטורה הנפוצות, נבין כיצד כל אחת מהן פועלת, מתי כדאי להשתמש בה, ומדוע חיישני RTD מסוג PT100 ו-PT1000 הפכו לסטנדרט במערכות תעשייתיות, רפואיות ויישומי בקרה מדויקים.

במבט ראשון נראה שכל החיישנים מסוגלים למדוד טמפרטורה, אך ההבדלים ביניהם משמעותיים. יש חיישנים המתאימים לטמפרטורות של יותר מ-1,000°C, אחרים מציעים דיוק גבוה במיוחד, ויש כאלה שנבחרים בעיקר בזכות מחירם או קלות האינטגרציה שלהם.

מבין כל הטכנולוגיות, RTD בולט בזכות השילוב בין דיוק, יציבות ולינאריות. לכן הוא הפך לבחירה המועדפת במערכות בקרה תעשייתיות, ציוד רפואי, מערכות HVAC ויישומים שבהם אמינות המדידה חשובה לא פחות מטווח הטמפרטורה.

טכנולוגיה	עקרון הפעולה	טווח טמפרטורות אופייני	דיוק	יציבות לאורך זמן	לינאריות	יישומים אופייניים
Thermocouple	יצירת מתח חשמלי בין שתי מתכות שונות (אפקט סיבק)	‎-200°C עד ‎+1800°C	בינוני	טובה	אינה לינארית	תנורים תעשייתיים, טורבינות, מנועים ותהליכים בטמפרטורות גבוהות
RTD (PT100 / PT1000)	שינוי ההתנגדות החשמלית של פלטינה בהתאם לטמפרטורה	‎-200°C עד ‎+850°C	גבוה מאוד	מצוינת	כמעט לינארית	אוטומציה תעשייתית, ציוד רפואי, מעבדות, HVAC ובקרת תהליכים
NTC Thermistor	התנגדות חשמלית היורדת עם עליית הטמפרטורה	‎-50°C עד ‎+150°C	גבוה בטווח מוגבל	בינונית	אינה לינארית	מוצרי צריכה, סוללות, מוצרי חשמל ומערכות בקרה פשוטות
Digital Temperature Sensor	חיישן מוליך למחצה עם יציאה דיגיטלית	‎-55°C עד ‎+125°C (אופייני)	גבוה	טובה	לינארית לאחר כיול	IoT, אלקטרוניקה משובצת, ניטור לוחות אלקטרוניים ומערכות חכמות

לכל אחת מהטכנולוגיות יתרונות וחסרונות, ולכן הבחירה אינה מסתכמת בשאלה "איזה חיישן מדויק יותר", אלא בשאלה איזה חיישן מתאים ביותר לדרישות היישום. במערכות שבהן נדרשים דיוק גבוה, יציבות לאורך שנים ואמינות, חיישני RTD, ובמיוחד PT100 ו-PT1000, הם לרוב הבחירה המועדפת. בפרקים הבאים נבין מדוע.

מהו חיישן RTD?

מבין כל משפחות חיישני הטמפרטורה, חיישני RTD (Resistance Temperature Detector) נחשבים לבחירה המועדפת כאשר נדרשים דיוק גבוה, יציבות לאורך זמן וחזרתיות במדידה.

עקרון הפעולה שלהם פשוט יחסית: התנגדותו החשמלית של חומר משתנה כאשר הטמפרטורה משתנה. על ידי מדידת ההתנגדות ניתן לחשב במדויק את הטמפרטורה.

למרות שניתן לייצר חיישני RTD ממספר מתכות, בתעשייה כמעט כל החיישנים מבוססים על פלטינה (Platinum). הסיבה לכך היא שפלטינה מציעה שילוב יוצא דופן של יציבות כימית, עמידות לאורך שנים, תגובה צפויה לשינויי טמפרטורה ויכולת לשמור על דיוק גם לאחר אלפי מחזורי חימום וקירור.

למעשה, כאשר מהנדסים אומרים "RTD", ברוב המקרים הם מתכוונים לחיישן פלטינה מסוג PT100 או PT1000.

---

מה משמעות השמות PT100 ו-PT1000?

כאן מתחיל הבלבול של רבים.

המספר בשם החיישן אינו מציין את טווח הטמפרטורות, רמת הדיוק או איכות החיישן.

הוא מתאר את ההתנגדות החשמלית של החיישן בטמפרטורה של 0°C.

• PT100 – התנגדות של 100Ω ב-0°C.
• PT1000 – התנגדות של 1000Ω ב-0°C.

בשני המקרים מדובר באותו עקרון מדידה ובאותה מתכת – פלטינה. ההבדל העיקרי הוא ערך ההתנגדות ההתחלתי, המשפיע על אופן המדידה ועל רגישות המערכת להשפעות חיצוניות.

לדוגמה, כאשר הטמפרטורה עולה, ההתנגדות של שני החיישנים עולה כמעט באופן לינארי, אך חיישן PT1000 שומר על התנגדות גבוהה פי עשרה מזו של PT100 לאורך כל טווח העבודה.

עובדה זו משפיעה באופן ישיר על דיוק המדידה במערכות מסוימות, בעיקר כאשר הכבלים ארוכים או כאשר סביבת העבודה רועשת מבחינה חשמלית.

איור 2: למרות שחיישני PT100 ו-PT1000 מבוססים על אותו עקרון פעולה ואותה מתכת – פלטינה – ערך ההתנגדות ההתחלתי שלהם שונה פי עשרה. כתוצאה מכך, שני החיישנים מציגים התנהגות כמעט זהה לאורך טווח הטמפרטורות, אך PT1000 פחות רגיש להשפעת התנגדות הכבלים ולרעשים חשמליים, במיוחד ביישומים עם מרחקי חיווט גדולים.

אם שניהם מבוססים על פלטינה, למה בכלל קיימים PT100 ו-PT1000?

במבט ראשון נראה שאין ביניהם כמעט הבדל.

שניהם מבוססים על פלטינה, שניהם עומדים בדרישות התקן IEC 60751, שניהם מציעים דיוק גבוה ויציבות לאורך שנים, ושניהם מתאימים למגוון רחב של יישומים תעשייתיים.

אז מדוע בכלל פותחו שני דגמים שונים?

התשובה נעוצה לא בדיוק בחיישן עצמו, אלא באופן שבו מערכת הבקרה מודדת את ההתנגדות שלו.

כאשר בקר, PLC או משדר טמפרטורה מודד חיישן RTD, הוא למעשה מודד התנגדות חשמלית. אולם, החיישן אינו הרכיב היחיד במעגל. גם הכבלים המחברים אותו למערכת מוסיפים התנגדות משלהם.

במערכת שבה מותקן PT100, אפילו שינוי קטן בהתנגדות הכבל עלול לגרום לשגיאת מדידה מורגשת.

לעומת זאת, ב-PT1000, התנגדות החיישן גבוהה פי עשרה. לכן אותה תוספת התנגדות שמגיעה מהכבל מהווה חלק קטן הרבה יותר מההתנגדות הכוללת, והשפעתה על תוצאת המדידה קטנה משמעותית.

זו אחת הסיבות לכך שבמערכות מודרניות רבות, במיוחד כאשר המרחק בין החיישן לבקר גדול, מהנדסים מעדיפים לבחור ב-PT1000.

עם זאת, אין פירוש הדבר ש-PT100 מיושן או פחות מדויק. למעשה, במפעלי תעשייה רבים, במערכות בקרה ותיקות ובציוד מעבדה, PT100 עדיין נחשב לסטנדרט בזכות התאימות הרחבה שלו למכשירי מדידה ולבקרים קיימים.

לכן, הבחירה בין PT100 ל-PT1000 אינה שאלה של "איזה חיישן טוב יותר", אלא של התאמה לדרישות המערכת.

---

השוואה בין PT100 ל-PT1000

---

אפשר לראות שההבדל ביניהם אינו באיכות החיישן, אלא באופן שבו הוא משתלב במערכת כולה. לעיתים ההבדל בין מדידה יציבה למדידה שמייצרת תקלות אינו נובע מהחיישן עצמו, אלא מאורך הכבל, סביבת העבודה או שיטת החיבור.

זו בדיוק הנקודה שבה נכנסת אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתכנון מערכות RTD: בחירת מספר החוטים של החיישן.

כעת נבין מדוע חיישני 2-wire, 3-wire ו-4-wire יכולים להפיק תוצאות שונות לחלוטין, גם כאשר מותקן בדיוק אותו חיישן PT100.

אז באיזה חיישן כדאי לבחור?

לאחר שהבנו את ההבדלים בין PT100 ל-PT1000 ואת המשמעות של שיטות החיבור השונות, עולה השאלה המתבקשת: מה נכון לבחור בפרויקט הבא?

התשובה, כמו ברוב ההחלטות ההנדסיות, היא: זה תלוי ביישום.

אם מדובר במערכת קיימת שבה כבר מותקנים כרטיסי כניסה ל-PT100, בדרך כלל אין סיבה לשנות את הארכיטקטורה. חיישן PT100 בחיבור תלת-חוטי מספק דיוק גבוה מאוד ומהווה כבר עשרות שנים את הסטנדרט במערכות אוטומציה תעשייתיות.

לעומת זאת, כאשר מתכננים מערכת חדשה, במיוחד אם החיישן ממוקם במרחק רב ממערכת הבקרה או בסביבה רועשת מבחינה חשמלית, כדאי לשקול שימוש ב-PT1000. ההתנגדות הגבוהה שלו מפחיתה את השפעת הכבלים ומשפרת את אמינות המדידה.

כאשר נדרש דיוק מקסימלי, למשל במעבדות כיול, ציוד רפואי או מערכות בדיקה, הפתרון המקובל הוא חיישן RTD בחיבור ארבעה חוטים, המבטל כמעט לחלוטין את השפעת התנגדות החיווט.

חשוב להבין שאין חיישן אחד שהוא "הטוב ביותר". הבחירה הנכונה היא זו המתאימה לדרישות המערכת, לאורך הכבלים, לדיוק הנדרש ולציוד המדידה הקיים.

---

למה החלפת החיישן לא פתרה את הבעיה?

נחזור למהנדס מתחילת המאמר.

הוא החליף את חיישן ה-PT100.

הקריאה עדיין הייתה שגויה.

הבעיה לא הייתה בחיישן.

הבעיה הייתה במערכת המדידה.

במקרים רבים, סטיית הטמפרטורה נגרמת מהתנגדות הכבלים, משיטת החיבור, ממגעים מחומצנים, ממחברים רופפים או אפילו מכניסת RTD שאינה מוגדרת נכון בבקר.

לכן, לפני שמחליפים חיישן טמפרטורה, כדאי לשאול מספר שאלות פשוטות:

• האם מדובר ב-PT100 או PT1000?
• האם החיישן מחובר בשיטת 2, 3 או 4 חוטים?
• האם אורך הכבל השתנה?
• האם סוג הכבל מתאים?
• האם כניסת ה-PLC מוגדרת לסוג החיישן הנכון?
• האם קיימת התנגדות גבוהה במחברים או במסופים?

לא מעט תקלות נפתרות כבר בשלב הזה, ללא החלפת החיישן כלל.

Case Study – כשהחיישן לא היה הבעיה

נניח שמערכת חימום תעשייתית משתמשת בחיישן LTP-TP-SS-PT למדידת טמפרטורת נוזל במיכל.

החיישן ממוקם במרחק של כ-40 מטר מלוח הבקרה, ומחובר ל-PLC באמצעות כבל נחושת באורך כולל של כ-80 מטר (הלוך וחזור).

במהלך ההפעלה, מפעיל המערכת מבחין כי הטמפרטורה המוצגת גבוהה בכמה מעלות מהטמפרטורה האמיתית. החשד הראשון נופל באופן טבעי על החיישן.

אולם בבדיקת המעבדה מתברר שהחיישן תקין לחלוטין.

הדגם LTP-TP-SS-PT מבוסס על אלמנט PT100/PT1000 בהתאם לגרסה הנבחרת, זמין בדרגות דיוק Class A או Class B, בעל מבנה מנירוסטה 316 ואטימות IP67, ומתאים לטווח טמפרטורות של ‎-55°C ועד ‎+220°C (למשך עד 30 דקות בטמפרטורה המרבית).

אז מה בכל זאת קרה?

נניח שהחיישן חובר בתצורת 2-Wire באמצעות כבל נחושת 0.5mm².

התנגדות אופיינית של מוליך כזה היא כ-0.036Ω למטר.

במערכת שלנו:

• מרחק בין ה-PLC לחיישן: 40 מטר
• אורך מוליך כולל (הלוך וחזור): 80 מטר
• התנגדות הכבל הכוללת: כ-2.9Ω

בחיישן PT100, כל עלייה של 1°C גורמת לשינוי של כ-0.385Ω בהתנגדות.

לכן:

2.9Ω ÷ 0.385Ω/°C ≈ 7.5°C

כלומר, התנגדות הכבלים לבדה עלולה לגרום לשגיאת מדידה של כ-7.5°C, גם כאשר החיישן עצמו מדויק לחלוטין.

במקרה כזה, החלפת החיישן לא תשנה דבר. גם החיישן החדש יציג כמעט את אותה סטייה.

הפתרון הוא שינוי שיטת המדידה – מעבר לחיבור 3-Wire, המאפשר ל-PLC לפצות על התנגדות הכבלים, או לחיבור 4-Wire כאשר נדרש דיוק מרבי.

במערכת חדשה ניתן גם לשקול שימוש בגרסת PT1000, שבה השפעת התנגדות הכבלים קטנה משמעותית ביחס לערך ההתנגדות של החיישן.

---

💡 מהנדסים רבים מחליפים את החיישן כאשר הקריאה נראית שגויה. בפועל, במערכות עם כבלים ארוכים, הגורם האמיתי הוא לעיתים קרובות שיטת החיבור – ולא החיישן עצמו.

סיכום

חיישני RTD מסוג PT100 ו-PT1000 נחשבים לאחת מטכנולוגיות מדידת הטמפרטורה המדויקות והאמינות ביותר הקיימות כיום. אולם גם החיישן האיכותי ביותר אינו יכול לפצות על תכנון מערכת שאינו נכון.

בחירה נכונה של סוג החיישן, שיטת החיבור ואופן ההתקנה תשפיע לעיתים יותר מרמת הדיוק המוצהרת בקטלוג.

במערכות רבות, ההבדל בין מדידה יציבה למדידה שמייצרת תקלות אינו מתחיל בחיישן עצמו, אלא בהחלטות ההנדסיות שמתקבלות הרבה לפני ההתקנה.

טעויות נפוצות בבחירת ובהתקנת חיישני PT100

גם חיישן PT100 איכותי ומדויק לא יוכל לספק מדידה אמינה אם המערכת כולה אינה מתוכננת נכון. מניסיוננו, רבות מתקלות הטמפרטורה אינן נגרמות מהחיישן עצמו, אלא מבחירות תכנון או התקנה שניתן למנוע מראש.

1. שימוש בחיבור 2-Wire עם כבלים ארוכים

זו כנראה הטעות הנפוצה ביותר. בחיבור דו-חוטי, התנגדות הכבלים מתווספת להתנגדות החיישן ועלולה לגרום לסטייה של מספר מעלות, במיוחד כאשר המרחק בין החיישן ל-PLC גדול. במערכות כאלה עדיף להשתמש בחיבור 3-Wire או 4-Wire.

---

2. בלבול בין PT100 ל-PT1000

שני החיישנים מבוססים על פלטינה ונראים לעיתים זהים לחלוטין מבחינה מכנית, אך ערך ההתנגדות שלהם שונה פי עשרה. חיבור PT100 לכניסה המוגדרת עבור PT1000, או להפך, יגרום לקריאות שגויות באופן מיידי.

---

3. הגדרה שגויה של כניסת ה-PLC

בקרים רבים מאפשרים לבחור את סוג החיישן ואת שיטת החיבור. גם אם החיישן מתאים לחלוטין, הגדרה שגויה של PT100 במקום PT1000, או של חיבור 2-Wire במקום 3-Wire, עלולה לגרום לסטיות משמעותיות.

---

4. שימוש בכבל שאינו מתאים

כבלים ארוכים, מוליכים בעלי חתך קטן, מחברים באיכות נמוכה או חיבורים מחומצנים מוסיפים התנגדות למעגל ומשפיעים על דיוק המדידה. במערכות תעשייתיות מומלץ להשתמש בכבל איכותי ובחתך מתאים לאורך ההתקנה.

---

5. מיקום התקנה שאינו מייצג את הטמפרטורה האמיתית

גם החיישן המדויק ביותר לא יספק תוצאה נכונה אם הוא מותקן במקום שאינו מייצג את טמפרטורת התהליך. התקנה קרובה לגוף חימום, סמוך לדופן המיכל או באזור שבו קיימת זרימת אוויר מקומית עלולה להוביל למדידות שאינן משקפות את הטמפרטורה הרצויה.

---

6. בחירת סוג פרוב שאינו מתאים ליישום

לא כל חיישני ה-PT100 מיועדים לאותו שימוש. חיישן לצנרת, למיכל, למשטח, לטבילה בנוזל או לסביבה חיצונית דורש מבנה מכני שונה, רמת אטימות שונה ולעיתים גם חומרי מבנה שונים. התאמה נכונה של סוג הפרוב ליישום חשובה לא פחות מבחירת אלמנט המדידה עצמו.

---

7. להחליף את החיישן לפני שבודקים את המערכת

כאשר מתקבלת קריאת טמפרטורה חריגה, האינסטינקט הראשון הוא להחליף את החיישן. בפועל, במקרים רבים מקור התקלה הוא דווקא הכבלים, המחברים, שיטת החיבור או הגדרות מערכת הבקרה. בדיקה פשוטה של המערכת לפני החלפת החיישן יכולה לחסוך זמן, עלויות והשבתה מיותרת.

---

בסופו של דבר, בחירת חיישן PT100 אינה מסתכמת רק בבחירת אלמנט המדידה. תכנון נכון של מערכת המדידה – החל מסוג החיישן, דרך שיטת החיבור ועד למיקום ההתקנה – הוא זה שקובע האם המדידה תהיה יציבה, מדויקת ואמינה לאורך שנים.

🧩 לקריאה נוספת והעמקה בנושא מדידה מערכתית

מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים העוסקת בגישה ההנדסית לבחירת חיישנים ולתכנון מערכות מדידה אמינות בסביבות תעשייתיות מורכבות.
לפני שמעמיקים בעולם חיישני הטמפרטורה, מומלץ לעיין גם במאמרים הבאים בסדרה:

• VARIOHM Group – כשמדידה היא מערכת, לא רכיב
• איך לבחור חיישנים לסביבות קשות: מדריך הנדסי לבחירה נכונה ואמינה לאורך זמן
• חיישני מיקום תעשייתיים – כש־Position הוא מערכת, לא מספר
• חיישני לחץ תעשייתיים – כאשר מדידת לחץ היא אתגר הנדסי מערכתי: VARIOHM Pressure Sensors – מדידה אמינה בעולם האמיתי
• חיישני טמפרטורה תעשייתיים – כאשר מדידת טמפרטורה היא אתגר הנדסי מערכתי
• חיישני מיקום לינאריים – למה מהלך (Stroke) הוא רק ההתחלה, ואיך לבחור נכון במערכות אמיתיות
• חיישני מיקום סיבוביים ללא מגע – למה יותר ויותר מערכות עוברות ל-Contactless Rotary Position Sensors
• בחירת מבנה ההתקנה הנכון לחיישן טמפרטורה
• כיצד Differential Pressure מאפשר לזהות תקלות חודשים לפני ההשבתה
• אם חיישן הטמפרטורה שלכם מראה 80°C – יש סיכוי שהמערכת כבר ב-130°C
• מדידת לחץ בלי טמפרטורה היא רק חצי מהתמונה
• האם התרמוסטט שלכם באמת פותר את הבעיה? או רק נותן למערכת הזדמנות נוספת להיכשל
• חיישן מיקום לינארי לא נבחר לפי המרחק שהוא מודד
• המערכת נדלקה – אבל האם היא יודעת איפה היא נמצאת? חיישן מיקום אבסולוטי מול Homing
• חיישן הלחץ שלכם מדויק. המדידה שלכם כנראה לא – למה חיישן עם דיוק של 0.5% לא מבטיח מדידה של 0.5%
• למה תכנות ל-360° הוא לפעמים הטעות הראשונה בתכנון Rotary Position Sensor
• למה חיישן זווית בעל שני ערוצים אינו מיועד רק לגיבוי

שאלות נפוצות (FAQ)

מה ההבדל בין PT100 ל-PT1000?

שני החיישנים הם חיישני RTD המבוססים על פלטינה ופועלים על אותו עקרון מדידה. ההבדל העיקרי הוא ערך ההתנגדות ב-0°C: ל-PT100 התנגדות של 100Ω, ול-PT1000 התנגדות של 1000Ω. כתוצאה מכך, PT1000 פחות רגיש להשפעת התנגדות הכבלים ומתאים במיוחד למערכות עם מרחקי חיווט גדולים.

---

האם PT100 מדויק יותר מ-PT1000?

לא. כאשר שני החיישנים מיוצרים באותה דרגת דיוק (למשל Class A), רמת הדיוק שלהם דומה מאוד. הבחירה ביניהם תלויה בעיקר במבנה מערכת המדידה, באורך הכבלים ובציוד הבקרה.

---

מתי כדאי לבחור חיישן PT100?

PT100 הוא הבחירה הנפוצה במערכות אוטומציה תעשייתיות, ציוד מעבדה ומערכות קיימות שבהן בקרי ה-PLC כבר תומכים בחיישני PT100. הוא מהווה תקן תעשייתי מוכר במשך שנים רבות.

---

מתי עדיף לבחור PT1000?

PT1000 מומלץ במערכות חדשות, במיוחד כאשר החיישן מותקן במרחק רב ממערכת הבקרה או כאשר קיימת סביבה עם רעש חשמלי. ההתנגדות הגבוהה שלו מפחיתה את השפעת הכבלים על המדידה.

---

מה ההבדל בין חיבור 2-Wire, 3-Wire ו-4-Wire?

בחיבור 2-Wire התנגדות הכבלים מתווספת למדידת החיישן ועלולה לגרום לשגיאה. חיבור 3-Wire מאפשר לרוב הבקרים לפצות על התנגדות הכבלים ולכן הוא הפך לסטנדרט בתעשייה. חיבור 4-Wire מספק את הדיוק הגבוה ביותר באמצעות מדידת Kelvin, שבה השפעת התנגדות הכבלים כמעט אינה קיימת.

---

האם אפשר להחליף PT100 ב-PT1000 ללא שינוי במערכת?

בדרך כלל לא. יש לוודא שה-PLC, משדר הטמפרטורה או מערכת המדידה תומכים ב-PT1000 ומוגדרים בהתאם. חיבור חיישן שאינו תואם להגדרות המערכת יגרום לקריאות שגויות.

---

האם כבל ארוך באמת יכול לגרום לשגיאת מדידה?

כן. במערכת המשתמשת בחיבור 2-Wire, התנגדות הכבלים עלולה לגרום לסטיית טמפרטורה של מספר מעלות, גם כאשר החיישן עצמו תקין לחלוטין. במקרים כאלה מומלץ להשתמש בחיבור 3-Wire או 4-Wire, או לשקול מעבר ל-PT1000.

---

האם ניתן להזמין חיישני PT100 ו-PT1000 בהתאמה אישית?

כן. חיישני RTD זמינים במגוון רחב של תצורות, כולל אורכי כבל שונים, דרגות דיוק (Class A או Class B), מבנים מכניים שונים, דרגות אטימות IP ואפשרויות חיבור המותאמות לדרישות היישום.

מושגים מרכזיים

RTD (Resistance Temperature Detector)

חיישן טמפרטורה המבוסס על שינוי ההתנגדות החשמלית של מתכת בהתאם לטמפרטורה. ברוב היישומים התעשייתיים אלמנט המדידה עשוי מפלטינה בזכות היציבות והדיוק הגבוהים שלה.

---

PT100

חיישן RTD מפלטינה שהתנגדותו היא 100Ω בטמפרטורה של 0°C. זהו אחד מחיישני הטמפרטורה הנפוצים ביותר בתעשייה, ומתאים במיוחד למערכות אוטומציה, ציוד מעבדה ובקרת תהליכים.

---

PT1000

חיישן RTD מפלטינה שהתנגדותו היא 1000Ω בטמפרטורה של 0°C. הוא פועל על אותו עיקרון כמו PT100, אך בזכות ההתנגדות הגבוהה שלו הוא פחות רגיש להשפעת התנגדות הכבלים ומתאים במיוחד למרחקי חיווט גדולים.

---

Class A / Class B

דרגות דיוק המוגדרות בתקן IEC 60751 עבור חיישני RTD. חיישני Class A מציעים דיוק גבוה יותר מחיישני Class B, ולכן נפוצים ביישומים הדורשים מדידה מדויקת במיוחד.

---

IEC 60751

התקן הבינלאומי המגדיר את מאפייני חיישני RTD מפלטינה, כולל ערכי ההתנגדות, עקומת הטמפרטורה-התנגדות, דרגות הדיוק ודרישות הביצועים.

---

2-Wire Connection

שיטת חיבור שבה שני החוטים משמשים הן להזנת זרם המדידה והן למדידת ההתנגדות. התנגדות הכבלים מתווספת להתנגדות החיישן ועלולה לגרום לשגיאות מדידה.

---

3-Wire Connection

שיטת החיבור הנפוצה ביותר במערכות תעשייתיות. החוט השלישי מאפשר למערכת המדידה לפצות על התנגדות הכבלים, ובכך לשפר משמעותית את דיוק המדידה.

---

4-Wire Connection (Kelvin Measurement)

שיטת המדידה המדויקת ביותר לחיישני RTD. שני חוטים משמשים להזנת זרם ושני חוטים נוספים למדידת המתח על החיישן, כך שהתנגדות הכבלים כמעט ואינה משפיעה על תוצאת המדידה.

---

Cable Resistance

ההתנגדות החשמלית של הכבל המחבר בין החיישן למערכת הבקרה. במערכות 2-Wire היא עלולה לגרום לסטיות טמפרטורה משמעותיות, במיוחד כאשר הכבלים ארוכים.

---

Self-Heating

עלייה בטמפרטורת החיישן הנגרמת מהזרם החשמלי הזורם דרכו במהלך המדידה. זרם מדידה גבוה מדי עלול לגרום לחיישן להתחמם ולהציג טמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה האמיתית.

---

Response Time (t90)

משך הזמן הנדרש לחיישן להגיע ל-90% מהשינוי בטמפרטורה לאחר שינוי פתאומי בסביבה. ככל שזמן התגובה קצר יותר, כך החיישן מסוגל לעקוב מהר יותר אחר שינויים בטמפרטורה.

---

IP67

דרגת אטימות המעידה שהחיישן מוגן לחלוטין מפני חדירת אבק ויכול לעמוד בטבילה זמנית במים, בהתאם לדרישות התקן.