למה רוב כשלי השטח אינם כשלי רכיב
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בניתוח תקלות במערכות אלקטרו-מכאניות היא ההנחה שכשל בשטח מעיד בהכרח על רכיב בעייתי.
בפועל, ברוב המערכות הקריטיות – צבאיות, תעשייתיות ורפואיות –
הרכיבים עצמם עומדים במפרט, עוברים בדיקות ומספקים ביצועים תקינים לחלוטין.
ועדיין – המערכת נכשלת.
לא בגלל הרכיב.
אלא בגלל המערכת שבה הוא פועל.
מיתוס “הרכיב האשם”
כאשר מתרחשת תקלה בשטח, רצף הפעולות כמעט תמיד זהה:
-
המפסק “נפל”
-
החיישן “סטה”
-
ספק הכוח “עשה Reset”
-
ה-Footswitch “הפסיק להגיב”
התגובה האוטומטית היא לחפש רכיב חלופי, לעיתים אפילו “מחמיר” יותר, יקר יותר, עם תקן גבוה יותר.
אבל בפועל, במקרים רבים:
הרכיב עבד בדיוק לפי הדאטהשיט – בתוך תנאים שהמערכת לא באמת סיפקה לו.
מה שבאמת קורה בשטח (ולא מופיע בדאטהשיט)
רכיבים נבדקים בדרך כלל בתנאים מבוקרים:
-
טמפרטורה אחידה
-
חיבורים אידיאליים
-
עומסים מוגדרים
-
זמני בדיקה קצרים
בשטח, לעומת זאת, נכנסים משתנים אחרים לגמרי:
-
חימום מצטבר בנקודות חיבור
-
עלייה הדרגתית בהתנגדות מגע
-
מאמצים מכאניים שמועברים לגוף הרכיב
-
הפרעות אלקטרומגנטיות שנכנסות דרך הממשק
-
הארקה שיוצרת לולאות זרם בלתי צפויות
אף אחד מהגורמים האלה לא “שובר” את הרכיב מיד –
אבל כולם יחד שוברים את המערכת.
למה בדיקות מעבדה לא מנבאות כשלי שטח
מערכת יכולה לעבור ATP, FAT ואפילו ניסויי סביבה –
ועדיין להיכשל אחרי חודשים של עבודה.
הסיבה פשוטה:
-
בדיקות בוחנות רגע
-
שטח בוחן תהליך
עייפות חומרית, התרופפות חיבורים, הצטברות חום ורעש חשמלי הם תופעות איטיות, מצטברות, ולא לינאריות.
לכן כשלי שטח רבים נראים “אקראיים” –
אבל בפועל הם צפויים לחלוטין למי שמסתכל מערכתית.
דוגמאות נפוצות
-
מפסק זרם שנופל ללא חריגת זרם → חימום מקומי בנקודת מגע
-
חיישן יציב שמתחיל להראות Drift → רעש שנכנס דרך הממשק
-
Footswitch שעובד במעבדה ונכשל בשטח → מאמץ מכאני מצטבר על היציאה
-
ספק כוח שעומד בעומס אך מבצע Reset → בעיית Grounding ולא בעיית הספק
בכל אחד מהמקרים האלו, החלפת הרכיב לא פותרת את הבעיה –
רק דוחה אותה.
שינוי גישה: מרכיב “תקני” למערכת מתפקדת
במערכות קריטיות, השאלה החשובה אינה:
“האם הרכיב עומד בתקן?”
אלא:
“האם המערכת מאפשרת לרכיב לעבוד כפי שתוכנן לאורך זמן?”
זה מחייב הסתכלות רחבה יותר:
-
תכנון ממשקים ולא רק רכיבים
-
ניהול חום ברמת מערכת
-
טיפול ברעידות והעברת מאמצים
-
ארכיטקטורת הארקה ו-EMI
-
הגנות מערכתיות, לא נקודתיות
זו לא החמרה – זו התאמה למציאות.
לפני שמחליפים רכיב – בודקים מערכת
החלפת רכיב היא לרוב:
-
הפתרון המהיר ביותר
-
וגם היקר והשגוי ביותר
במקרים רבים, כשל שטח הוא סימפטום – לא סיבה.
בדיקה מערכתית נכונה חוסכת:
-
זמן פיתוח
-
עלויות רכש
-
שינויי תכן מיותרים
-
ובעיקר – תקלות חוזרות
סיכום
כשלי שטח אינם עדות לרכיב גרוע.
ברוב המקרים, הם עדות לכך שהמערכת לא תוכננה לאפשר לרכיב להצליח.
מערכת טובה לא רק עומדת במפרט –
היא מגינה על הרכיבים שבתוכה.
נתקלתם ברכיב “תקין” שנכשל בשטח?
לפני שמחליפים חלק, שווה לעצור ולבחון את המערכת כולה.
אנחנו מלווים אינטגרטורים ויצרנים בניתוח כשלים מערכתיים –
בדיוק במקרים שבהם הדאטהשיט כבר לא נותן תשובות.