flagEnglish
flagעברית
רבינוביץ' 3, פתח-תקווה, ישראל
03-9047744
office@amironic.co.il
Facebook
Twitter
LinkedIn
YouTube
  • ראשי
  • מוצרים
    • אינרציאלי MEMS
      • ג'יירו ומדי תאוצה
      • מדיד IMU
      • INS/GPS
      • AHRS
    • מאמ”תים
      • מאמ"תים
      • מאמ"ת אלקטרוני
      • מאמ”תים לתעופה
      • מאמ”תים תרמיים
      • אטימות למפסקים וידיות
    • מפסקי רגל
      • פדלים ולחיצים
      • USB
      • מפסקי אוויר
      • מפסקים רפואיים
      • מפסקי רגל מודולריים
      • מפסקים תעשייתיים
      • מפסק רגל פוטנציומטרי
      • מפסקים אלחוטיים
    • מכניקה ותמסורת
      • גלגלי שיניים
      • ברגים אטומים
      • קופסאות תמסורת
      • קופלונגים
      • מיסבים
      • ברגים ומהדקים
      • קפיצים ופריטים מכניים
      • תנועה לינארית
      • בולמי זעזועים
    • סנסורים
      • תרמוסטטים
      • טמפרטורה
      • מיקום
      • לחץ
      • מהירות
      • מד מפלס (גובה נוזל)
      • מתמרי עומס
      • פוטנציומטרים ממברניים
      • סנסור FLEX
    • מנועים
      • זרם ישר עם תמסורת
      • זרם ישר ללא מברשות
      • מנועי צעד עם גיר
      • מנועי סרוו ו-Torque ללא מברשות
      • מנוע זרם חילופין
      • מנוע זרם ישר
    • אלקטרוניקה
      • נורות קסנון ואינפרא אדום
      • מונים ושעונים
      • מארזים למיקרו אלקטרוניקה
      • מתגים עמידים במים
      • מיקרו סוויץ’
    • שליטה ביד
      • ג’ויסטיקים ולחיצים
      • מפסקים אלקטרוניים
      • מפסקים למיטות חולים
      • בקר יד USB דגם Herga 6310
      • מפסקים לג’קוזי וטוחני אשפה
      • מפסקי לחץ
      • מפסק אינפרא אדום IR
    • פתרונות הספק
      • ספקי כח צבאיים וקשיחים
      • הגנה על מעגלים חכמה
      • מתאם הספק צבאי
      • ספק כוח צבאי תלת-ערוצי – עד 250W
    • חומרים
      • מוליבדן (Molybdenum) וסגסוגות מתקדמות – פתרונות חומרי גלם וייצור ליישומים קיצוניים
      • טונגסטן (Tungsten / Wolfram) וסגסוגות מתקדמות – חומרי גלם ופתרונות ייצור ליישומים קיצוניים
      • חומרי גלם לגלגלי שיניים
  • חנות
  • חברות
  • אודות אמירוניק
  • חדשות
  • צור קשר
Product was added to your cart

עגלת קניות

waze

האם התרמוסטט שלכם באמת פותר את הבעיה? או רק נותן למערכת הזדמנות נוספת להיכשל

סנסור טמפרטורה09/07/2026amironicLTD

כאשר מהנדסים מתכננים מערכת הכוללת מנוע, גוף חימום או עומס חשמלי, כמעט תמיד מתווסף רכיב להגנה תרמית.

בדרך כלל מדובר בתרמוסטט, Thermal Protector או Thermal Fuse.

ההנחה היא פשוטה:

אם הטמפרטורה עלתה יותר מדי – ננתק את המערכת.

נשמע הגיוני.

אבל כאן מגיעה שאלה שרבים כלל לא שואלים.

מה קורה לאחר שהמערכת התקררה?

במרבית פתרונות ההגנה התרמיים, התשובה פשוטה מאוד.

התרמוסטט חוזר אוטומטית למצב עבודה.

המנוע מקבל שוב מתח.

המערכת מנסה להמשיך לעבוד.

אבל מה אם הסיבה שהובילה להתחממות כלל לא נעלמה?

במקרים רבים, דווקא ההפעלה המחודשת היא זו שעלולה לגרום לנזק הגדול ביותר.

🧩 לקריאה נוספת והעמקה בנושא מדידה מערכתית

מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים העוסקת בגישה ההנדסית לבחירת חיישנים ולתכנון מערכות מדידה אמינות בסביבות תעשייתיות מורכבות.
לפני שמעמיקים בעולם חיישני הטמפרטורה, מומלץ לעיין גם במאמרים הבאים בסדרה:

  • VARIOHM Group – כשמדידה היא מערכת, לא רכיב
  • איך לבחור חיישנים לסביבות קשות: מדריך הנדסי לבחירה נכונה ואמינה לאורך זמן
  • חיישני מיקום תעשייתיים – כש־Position הוא מערכת, לא מספר
  • חיישני לחץ תעשייתיים – כאשר מדידת לחץ היא אתגר הנדסי מערכתי: VARIOHM Pressure Sensors – מדידה אמינה בעולם האמיתי
  • חיישני טמפרטורה תעשייתיים – כאשר מדידת טמפרטורה היא אתגר הנדסי מערכתי
  • חיישני מיקום לינאריים – למה מהלך (Stroke) הוא רק ההתחלה, ואיך לבחור נכון במערכות אמיתיות
  • חיישני מיקום סיבוביים ללא מגע – למה יותר ויותר מערכות עוברות ל-Contactless Rotary Position Sensors
  • בחירת מבנה ההתקנה הנכון לחיישן טמפרטורה
  • כיצד Differential Pressure מאפשר לזהות תקלות חודשים לפני ההשבתה
  • אם חיישן הטמפרטורה שלכם מראה 80°C – יש סיכוי שהמערכת כבר ב-130°C
  • מדידת לחץ בלי טמפרטורה היא רק חצי מהתמונה

התחממות היא בדרך כלל לא התקלה

כאשר תרמוסטט מנתק את המערכת, קל לחשוב שהבעיה הייתה הטמפרטורה.

בפועל, ברוב המקרים הטמפרטורה היא רק הסימפטום.

הגורם האמיתי יכול להיות אחד מאלה:

  • רוטור שנתקע (Locked Rotor)
  • משאבה שעובדת ללא נוזל (Dry Run)
  • מאוורר שנחסם
  • בלנדר שנתקע ממזון קשה
  • מטחנת קפה שנחסמה
  • עומס יתר מתמשך
  • קצר חלקי במנוע

בכל אחד מהמקרים הללו, העלייה בטמפרטורה היא רק התוצאה.

התקלה האמיתית עדיין קיימת גם לאחר שהמערכת התקררה.


הבעיה מתחילה דווקא אחרי שהכול התקרר

כעת נניח שהמנוע התקרר.

התרמוסטט נסגר.

המערכת חוזרת לעבוד.

אבל הרוטור עדיין תקוע.

המנוע שוב מושך זרם גבוה.

הטמפרטורה שוב עולה.

התרמוסטט שוב פותח.

כעבור זמן קצר הוא שוב נסגר.

וחוזר חלילה.

למעשה, המערכת נכנסת למחזור אינסופי של:

  • התחממות
  • ניתוק
  • קירור
  • הפעלה מחדש

וכל עוד התקלה המקורית לא טופלה, שום דבר לא באמת השתנה.

להפך.

כל מחזור כזה מוסיף עומס תרמי, עומס מכני ועומס חשמלי על המערכת.

עם הזמן, הדבר עלול לגרום לנזק מצטבר למנוע, לרכיבי ההספק, למחברים, לבידוד ואף למעטפת הפלסטיק.

תקלה מכנית
│
▼
זרם גבוה
│
▼
עליית טמפרטורה
│
▼
התרמוסטט מנתק
│
▼
המערכת מתקררת
│
▼
התרמוסטט מחבר מחדש
│
▼
התקלה עדיין קיימת
│
▼
זרם גבוה שוב
│
▼
המחזור חוזר על עצמו

כאן בדיוק מתחילה הבעיה האמיתית

אם נעצור לרגע ונחשוב על הדוגמאות שכולנו מכירים, נגלה שהתופעה הזו נפוצה הרבה יותר ממה שנדמה.

ניקח למשל:

  • משאבה שפועלת ללא נוזל (Dry Run).
  • מאוורר שנחסם על ידי לכלוך.
  • בלנדר שנתקע בגלל עומס.
  • מטחנת קפה שהלהבים שלה ננעלו.
  • מנוע קטן במכשיר ביתי שהרוטור שלו אינו מסוגל להסתובב.

בכל אחד מהמקרים הללו, התרמוסטט מבצע בדיוק את מה שתכננו אותו לעשות.

הוא מזהה התחממות.

הוא מנתק את המערכת.

אבל הוא אינו יודע מדוע התרחשה ההתחממות.

כאשר הטמפרטורה יורדת, הוא פשוט מחבר מחדש את המעגל.

מבחינתו הכול תקין.

מבחינת המערכת – שום דבר לא השתנה.


לפעמים ההפעלה מחדש מסוכנת יותר מההתחממות עצמה

כאשר התקלה עדיין קיימת, כל ניסיון נוסף להפעיל את המנוע מחזיר אותו מיד לאותו מצב קיצון.

זרם התנעה גבוה.

עומס מכני.

עליית טמפרטורה.

ניתוק.

קירור.

ושוב הכול מתחיל מחדש.

מעבר לעומס המצטבר על המנוע עצמו, מחזורי העבודה הללו עלולים לגרום גם ל:

  • הזדקנות מואצת של חומרי הבידוד.
  • חימום חוזר של מחברים ומוליכים.
  • פגיעה ברכיבי ההספק.
  • שחיקה מכנית של מכלולים.
  • קיצור משמעותי של חיי המוצר.
  • עלייה במספר קריאות השירות ותביעות האחריות.

במקרים קיצוניים, כאשר התקלה אינה מטופלת בזמן, המחזור החוזר עלול אף להפוך לסיכון בטיחותי.


לכן השאלה הנכונה איננה:

"באיזו טמפרטורה התרמוסטט מנתק?"

אלא:

"מה קורה לאחר שהוא ניתק?"

זו שאלה שונה לחלוטין.

והיא משנה את כל אופן החשיבה על תכנון מערכת ההגנה.

במערכות רבות, עצם הניתוק אינו מספיק.

נדרש גם לוודא שהמערכת לא תחזור לפעול באופן אוטומטי כל עוד התקלה עדיין קיימת.

כאן למעשה עוברים מגישת Thermal Protection לגישת Safety Protection.


כאן Limitor Y מציע גישה שונה

במקום להסתפק בניתוק זמני של המעגל, Limitor Y תוכנן כך שלאחר אירוע תקלה הוא נשאר במצב מנותק באמצעות מנגנון נעילה חשמלית (Electrical Latching). כל עוד מתח הרשת עדיין קיים, המגעים נשארים פתוחים, ורק לאחר ניתוק המתח ניתן לבצע איפוס ולהחזיר את המערכת לפעולה. בנוסף, הרכיב משלב הגנה הן מפני התחממות והן מפני זרמי עומס, כאשר מאפייני הרגישות ניתנים להתאמה בהתאם ליישום.

המשמעות ההנדסית פשוטה:

המערכת אינה מקבלת "הזדמנות נוספת" להיכשל.

היא נשארת מושבתת עד שמישהו בודק מה באמת קרה.

וזה בדיוק ההבדל בין רכיב שמגיב לטמפרטורה לבין רכיב שנועד למנוע חזרה לא מבוקרת של התקלה.

זה הרבה יותר מתרמוסטט

במבט ראשון, קל לחשוב ש-Limiter Y הוא פשוט עוד מתג תרמי.

אבל כאשר בוחנים את אופן הפעולה שלו, מגלים שמדובר בגישה הנדסית שונה לחלוטין.

במקום להסתמך רק על טמפרטורת הניתוק, הרכיב משלב שלושה מנגנוני הגנה הפועלים יחד.

1. הגנה מפני התחממות

בדומה לתרמוסטט קלאסי, דיסקה בימתאלית מנתקת את המעגל כאשר מגיעים לטמפרטורת הניתוק שנבחרה.

אלא שכאן ניתן להתאים את טמפרטורת ההפעלה עצמה ליישום, בטווח רחב של טמפרטורות ובהתאם לאופי המערכת.


2. הגנה מפני זרם חריג

כאן מתחיל ההבדל האמיתי.

במקום להמתין שהמנוע יתחמם במשך עשרות שניות, Limiter Y מזהה גם מצבים שבהם הזרם עצמו מעיד על תקלה, כגון:

  • Rotor Locked
  • Stall
  • Overload
  • Short Circuit

באמצעות נגד פנימי (Tripping Resistor), הזרם החריג מחמם במהירות את הדיסקה הבימתאלית וגורם לניתוק בתוך שניות ספורות, עוד לפני שכל המסה התרמית של המנוע הספיקה להתחמם.

במילים אחרות,

הוא לא רק מודד טמפרטורה.

הוא מבין את התנהגות הזרם של המערכת.


3. מניעת הפעלה אוטומטית

זהו למעשה המאפיין שהופך את Limiter Y לפתרון בטיחותי אמיתי.

לאחר שהרכיב ניתק את המעגל, נגד נוסף (Holding Resistor) שומר על הדיסקה במצב מנותק כל עוד קיים מתח הזנה.

לכן, גם אם הטמפרטורה כבר ירדה, המערכת לא תחזור לפעול מעצמה.

רק ניתוק מתח יאפשר איפוס.

כלומר, מישהו חייב לעצור, לבדוק מה קרה, ורק לאחר מכן להחזיר את המערכת לפעולה.


ומה שמעניין באמת הוא תהליך הבחירה

רוב יצרני הרכיבים מציגים טבלת מק"טים.

בחר טמפרטורה.

בחר זרם.

הזמן.

כאן החשיבה שונה לחלוטין.

Limitor כמעט לא מדבר על מק"ט.

הוא מדבר על האפליקציה.

האם מדובר במנוע?

במשאבה?

במאוורר?

מהו זרם העבודה הרציף?

מהו זרם התקיעה (Locked Rotor Current)?

כמה זמן מותר למערכת להמשיך לעבוד במקרה של תקיעה?

באיזו טמפרטורת סביבה היא פועלת?

ומה מתח ההזנה?

רק לאחר שכל השאלות הללו מקבלות תשובה, ניתן לבחור את ערכי הנגדים הפנימיים, את טמפרטורת הניתוק ואת מאפייני הפעולה של הרכיב. ה-Application Guide אף מדגיש שיש לבצע בדיקות במערכת האמיתית לאחר בחירת הרכיב, ולא להסתמך על נתוני הקטלוג בלבד.

המהנדס אינו בוחר מוצר.

הוא מתכנן התנהגות של מערכת.

לא כל יישום צריך Limiter Y

חשוב להדגיש.

Limiter Y אינו מחליף כל תרמוסטט.

במערכות רבות, תרמוסטט Auto Reset הוא פתרון מצוין.

לדוגמה:

  • בקרת טמפרטורה רגילה.
  • הגנת התחממות במערכות שבהן אין סכנה בהפעלה מחדש.
  • יישומים שבהם מחזורי עבודה חוזרים הם חלק טבעי מהמערכת.

במקרים כאלה, אין סיבה להוסיף מורכבות מיותרת.

אבל קיימים יישומים שבהם השאלה כבר אינה רק "כמה חם נהיה?"

אלא:

"מה יקרה אם המכשיר יחזור לעבוד לבד?"

זו כבר שאלה אחרת לגמרי.


מתי כדאי לשקול פתרון מסוג Limiter Y?

ככל שהמשמעות של תקלה גדולה יותר, כך עולה החשיבות של מניעת הפעלה אוטומטית.

לדוגמה:

מכונות קפה

אם משאבת המים נתקעה או גוף החימום התחמם באופן חריג, ייתכן שהבעיה עדיין קיימת גם לאחר שהמערכת התקררה.


בלנדרים ומעבדי מזון

להבים שננעלו בגלל עומס אינם משתחררים מעצמם לאחר דקה.

הפעלה אוטומטית נוספת רק מחזירה את המנוע לאותו מצב עומס.


מייבשים ומכונות כביסה

כאשר מאוורר נחסם או זרימת האוויר נפגעת, כל ניסיון נוסף להפעיל את גוף החימום עלול להחזיר את המערכת מיד לאותה תקלה.


מנועים קטנים

Rotor Locked.

Stall.

Bearing Failure.

Pump Jam.

אלו מצבים שבהם הזרם הגבוה הוא תוצאה של תקלה מכנית, ולא של תנאי עבודה רגילים.


המעניין הוא שהרכיב אינו "יודע" באיזו מערכת הוא מותקן

וזו אולי הנקודה היפה ביותר.

Limiter Y אינו יודע אם הוא מותקן בבלנדר.

או במשאבה.

או במכונת קפה.

או במאוורר.

הוא פשוט מגיב לפיזיקה.

לזרם.

לטמפרטורה.

ולמצב המעגל החשמלי.

זו בדיוק הסיבה שניתן להתאים אותו למגוון רחב של יישומים – באמצעות בחירת טמפרטורת הניתוק, רגישות הזרם, מתח העבודה ואופן ההתקנה המתאימים לאפליקציה.

זו אינה התאמה של מק"ט.

זו התאמה של התנהגות.


השאלה שהמהנדס צריך לשאול

בסופו של דבר, השאלה אינה:

"איזה תרמוסטט אני צריך?"

אלא:

  • האם התקלה שלי היא רק התחממות?
  • או שההתחממות היא סימפטום של בעיה אחרת?
  • האם המערכת יכולה לחזור לעבוד בבטחה לאחר שהתקררה?
  • או שדווקא ההפעלה מחדש היא הסיכון הגדול ביותר?

כאשר עונים על השאלות הללו, בחירת רכיב ההגנה הופכת מהחלטת רכש להחלטת תכנון.


סיכום

תרמוסטטים קיימים כבר עשרות שנים, והם ממשיכים להיות פתרון מצוין עבור אינספור יישומים.

אך בעולם שבו דרישות הבטיחות הולכות ומחמירות, לעיתים לא מספיק רק לנתק את המערכת כאשר היא מתחממת.

לעיתים חשוב לא פחות למנוע ממנה לחזור לפעול לפני שהגורם לתקלה טופל.

זו בדיוק פילוסופיית התכנון שמאחורי Limiter Y.

לא עוד רכיב שמודד טמפרטורה.

אלא רכיב שנועד לשבור את מחזור הכשל לפני שהוא הופך לנזק, להשבתה או לסיכון בטיחותי.


שאלות נפוצות (FAQ)

האם Limiter Y מחליף תרמוסטט רגיל?
לא. הוא מיועד ליישומים שבהם נדרש לא רק לנתק את המערכת, אלא גם למנוע הפעלה אוטומטית מחדש לאחר תקלה.

האם הוא מגיב רק לטמפרטורה?
לא. הרכיב משלב הגנה מפני התחממות יחד עם תגובה לזרמי עומס וזרמי תקיעה, בהתאם להתאמה שנבחרה עבור היישום.

באילו יישומים משתמשים בו?
בין היתר במכונות קפה, בלנדרים, מייבשים, מכונות כביסה, מאווררים, משאבות ויישומים נוספים שבהם הפעלה אוטומטית לאחר תקלה עלולה להיות בלתי רצויה.

האם ניתן להתאים אותו לדרישות המערכת?
כן. ניתן להתאים פרמטרים כגון טמפרטורת הניתוק, רגישות לזרם, מתח העבודה, סוג המארז ואפשרויות החיבור בהתאם לאפליקציה.

עץ החלטה – האם כדאי לשקול פתרון מסוג Latching?

שלב 1

האם המערכת חוזרת לפעולה באופן אוטומטי לאחר שהתקררה?

  • לא → תרמוסטט רגיל עשוי להספיק.
  • כן → המשיכו לשלב 2.

שלב 2

האם התקלה עלולה להישאר גם לאחר שהמערכת התקררה?

לדוגמה:

  • רוטור תקוע
  • משאבה ללא נוזל
  • מאוורר חסום
  • להב שננעל
  • לא → תרמוסטט רגיל עשוי להספיק.
  • כן → המשיכו לשלב 3.

שלב 3

האם הפעלה אוטומטית עלולה לגרום לנזק, להשבתת המערכת או לסיכון בטיחותי?

  • לא → בחנו את דרישות היישום ואת רמת הסיכון.
  • כן → כדאי לשקול פתרון מסוג Latching Safety Protection.

מסקנה

אם עניתם "כן" על שלוש השאלות, ייתכן שפתרון המונע הפעלה אוטומטית לאחר תקלה יהיה מתאים יותר מאשר תרמוסטט Auto Reset רגיל.

מדריך מהיר – האם תרמוסטט Auto Reset מספיק עבור היישום שלכם?

אין פתרון אחד שמתאים לכל מערכת.

ביישומים רבים, תרמוסטט Auto Reset מספק הגנה מצוינת מפני התחממות ומבצע את עבודתו בצורה אמינה לאורך שנים.

עם זאת, קיימות מערכות שבהן עצם ההפעלה האוטומטית לאחר קירור עלולה להיות חלק מהבעיה.

אם אתם נמצאים בשלב התכנון, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות.

✔ האם התקלה עלולה להישאר גם לאחר שהמערכת התקררה?

לדוגמה:

  • רוטור תקוע.
  • משאבה ללא נוזל.
  • להב שנחסם.
  • מאוורר חסום.

✔ האם המנוע עלול למשוך זרם חריג במקרה של תקלה?

אם התקלה גורמת ל- Locked Rotor או ל- Stall Current, ייתכן שנדרש פתרון שמזהה גם את התנהגות הזרם ולא רק את הטמפרטורה.


✔ האם הפעלה אוטומטית עלולה לגרום לנזק נוסף?

במערכות מסוימות, ניסיון נוסף להפעיל את המנוע לפני שהתקלה טופלה עלול לגרום לנזק מצטבר, לקצר את חיי המוצר ואף ליצור סיכון בטיחותי.


✔ האם קיימות דרישות בטיחות או אחריות גבוהות?

ככל שהשלכות התקלה חמורות יותר, כך גדלה החשיבות של מניעת הפעלה בלתי מבוקרת.


✔ האם המשתמש צריך לבדוק את התקלה לפני החזרת המערכת לפעולה?

אם התשובה חיובית, ייתכן שכדאי לשקול פתרון המבוסס על מנגנון נעילה (Latching) במקום איפוס אוטומטי.


במילים פשוטות,

אם התקלה עלולה להישאר גם לאחר שהמערכת התקררה, ייתכן שהשאלה החשובה אינה "מתי לנתק", אלא "מתי מותר לחזור לעבוד".


טעויות נפוצות בבחירת הגנה תרמית

גם מהנדסים מנוסים עלולים להניח מספר הנחות שאינן תמיד נכונות.

להלן חמש טעויות שחוזרות שוב ושוב בתהליכי תכנון.

1. אם יש תרמוסטט – המערכת מוגנת

לא בהכרח.

התרמוסטט מגן מפני התחממות, אך אינו בהכרח מגן מפני הגורם שהוביל אליה.


2. אם המערכת התקררה – אפשר להפעיל אותה מחדש

לא תמיד.

אם התקלה המקורית עדיין קיימת, ההפעלה מחדש עלולה להחזיר את המערכת בדיוק לאותו מצב שבו הייתה לפני הניתוק.


3. כל התרמוסטטים עובדים באותה צורה

קיימים הבדלים משמעותיים בין מנגנוני Auto Reset, Manual Reset ו-Latching.

בחירת מנגנון הפעולה חשובה לא פחות מבחירת טמפרטורת הניתוק.


4. מספיק לבחור לפי טמפרטורת הניתוק

טמפרטורת הניתוק היא רק אחד מהפרמטרים.

ביישומים רבים חשוב לא פחות להבין את זרם התקיעה, זמן התגובה, מתח העבודה ואופן החזרה לפעולה.


5. הגנה תרמית פותרת גם תקלה מכנית

הגנה תרמית אינה מתקנת רוטור תקוע, משאבה חסומה או מאוורר שנעצר.

היא רק מגיבה לתוצאות של התקלה.


מושגי יסוד

Auto Reset

מתג תרמי החוזר אוטומטית למצב עבודה לאחר שטמפרטורת הרכיב יורדת מתחת לטמפרטורת האיפוס.


Electrical Latching

מנגנון שבו הרכיב נשאר במצב מנותק גם לאחר שהתקרר, עד לניתוק מתח ההזנה ולאיפוס המערכת.


Locked Rotor

מצב שבו המנוע מקבל מתח, אך הרוטור אינו מסוגל להסתובב. במצב זה נמשך בדרך כלל זרם גבוה משמעותית מהזרם הנומינלי.


Stall Current

הזרם שהמנוע צורך כאשר הוא נעצר או אינו מצליח להתחיל להסתובב.


Thermal Cycling

מחזור חוזר של התחממות, ניתוק, קירור והפעלה מחדש של המערכת.


Overload

מצב שבו העומס המכני או החשמלי גבוה מהמתוכנן לאורך זמן, ועלול לגרום להתחממות חריגה.

Tags: Variohm

Related Articles

עולם של סנסורים – מאמר

19/02/2017amironicLTD

חיישן מדורג ל-2000 bar – אבל האם הוא נועד לעבוד שם?

07/02/2026amironicLTD

מד ההטייה PRO360 ו-PRO3600 – סקירה טכנית מעמיקה

02/02/2025amironicLTD

פוסטים אחרונים

  • האם התרמוסטט שלכם באמת פותר את הבעיה? או רק נותן למערכת הזדמנות נוספת להיכשל
  • Momentary או Latching? איך לבחור נכון מפסק למערכת תעשייתית, רפואית או OEM
  • דליפת זרם של 30mA עלולה להשבית אלפי GPUs – כך מתכננים הגנת Ground Fault למערכות CDU במרכזי נתונים
  • Pneumatic Foot Bellows מול מפסק רגל חשמלי – האם בכלל צריך להעביר חשמל אל דוושת הרגל?
  • הגירבוקס לא אשם – הוא פשוט הראשון שמשלם על טעויות התכנון

קטגוריות

  • Bend Sensor
  • Gears & Transmission
  • Hand Control
  • Hermetic Glass & Metal Seals
  • IR LAMPS
  • LCD HOUR METER
  • Mechanics
  • MEMS
  • Power Supply
  • Sealing
  • Tungsten & Molybdenum
  • Uncategorized
  • זיווד אלקטרוני
  • מא"זים
  • מד תאוצה
  • מונים ושעונים
  • מנועים
  • מפסק ואקום
  • מפסק לחץ
  • מפסק ללא מגע
  • מפסקי אוויר
  • מפסקי רגל
  • מפסקים אוטומטיים
  • מפסקים אטומים
  • סנסור טמפרטורה
  • סנסור כוח
  • סנסור לחץ
  • סנסור מהירות
  • סנסור מיקום

צרו עמנו קשר

מלאו את הטופס ונציגנו ישובו אליכם במהרה

    שם (חובה)

    אימייל (חובה)

    טלפון

    תוכן ההודעה

    אתר זה מוגן על-ידי שירות reCAPTCHA וחלים עליו
    מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של גוגל.

    אמירוניק בע"מ

    רחוב רבינוביץ' 3, פתח-תקווה 4928144.
    טלפון: 03-9047744
    דוא"ל: office@amironic.co.il
    Email
    Facebook
    Twitter
    LinkedIn
    YouTube
    לצפיה והורדה של קובץ ה-ISO יש ללחוץ על על התמונה
    ISO 9001:2015 Certification
    • אינרציאלי MEMS
    • מאמ"תים
    • מפסקי רגל
    • מכניקה ותמסורת
    • סנסורים
    • מנועים
    • אלקטרוניקה
    • שליטה ביד
    • פתרונות הספק

    חדשות

    • האם התרמוסטט שלכם באמת פותר את הבעיה? או רק נותן למערכת הזדמנות נוספת להיכשל
    • Momentary או Latching? איך לבחור נכון מפסק למערכת תעשייתית, רפואית או OEM
    • דליפת זרם של 30mA עלולה להשבית אלפי GPUs – כך מתכננים הגנת Ground Fault למערכות CDU במרכזי נתונים
    • Pneumatic Foot Bellows מול מפסק רגל חשמלי – האם בכלל צריך להעביר חשמל אל דוושת הרגל?
    • הגירבוקס לא אשם – הוא פשוט הראשון שמשלם על טעויות התכנון
    אודות אמירוניקצור קשרEnglish
    © 2022 Amironic All rights reserved. All Trademarks are the property of their respective owners.
    • הגדלת גופן
    • הקטנת גופן
    • תצוגת שחור לבן
    • מצב ניגודיות גבוהה
    • הדגשת קישורים
    • גופן קריא (אריאל)
    • איפוס