איך בחירת חיישן האינרציה בתחילת הפרויקט תקבע אם המערכת תמשיך לנווט גם כשהלוויינים נעלמים
כולנו רגילים לראות מערכות ניווט שמציגות מיקום מדויק על מפה, עוקבות אחר מסלול ומספקות נתוני מהירות וכיוון בזמן אמת. כל עוד קליטת ה-GPS תקינה, קל להניח שזו הסיבה לדיוק הגבוה.
אלא שבפועל, במערכות רבות המשמשות בתעשייה הביטחונית, בתעופה, בכלים אוטונומיים ובפלטפורמות ימיות, השאלה החשובה באמת אינה מה קורה כאשר ה-GPS זמין – אלא מה קורה ברגע שהוא מפסיק להיות זמין.
במציאות של היום, אובדן GPS אינו תרחיש נדיר. שיבושי קליטה (Jamming), זיוף אותות (Spoofing), טיסה בתוך מבנים או מנהרות, סביבה עירונית צפופה, יערות, קניונים או אזורי לחימה – כל אלה עלולים לגרום לכך שמערכת הניווט תיאלץ להמשיך לפעול ללא כל תיקון חיצוני.
ברגע הזה מתגלה ההבדל בין מערכת שממשיכה לספק נתוני ניווט אמינים לבין מערכת שהשגיאה שלה הולכת וגדלה במהירות.
וההבדל הזה מתחיל בהחלטה אחת שהתקבלה חודשים רבים קודם לכן:
איזה IMU בחרתם לשלב במערכת.








