למה חיישן לחץ רגיל לא תמיד מתאים למערכות מימן?

מימן הופך בהדרגה לחלק מעולם האנרגיה, התחבורה והתעשייה. מערכות לייצור מימן, Electrolyzers, מערכות אחסון, מדחסים, Fuel Cells ותחנות תדלוק כוללות כולן נקודות שבהן צריך לדעת בצורה מדויקת מה קורה ללחץ בתוך המערכת.

במבט ראשון זו נראית כמו משימת מדידה רגילה: מגדירים את תחום הלחץ, בוחרים Pressure Sensor עם יציאה מתאימה ומחברים אותו לבקר.

אלא שבמערכת שעובדת עם Hydrogen – H₂, השאלה אינה רק:

"איזה לחץ אני צריך למדוד?"

אלא גם:

"האם החיישן עצמו תוכנן לעבודה עם מימן?"

וזה הבדל משמעותי.

חיישן לחץ שעובד היטב עם אוויר דחוס, מים או שמן הידראולי אינו בהכרח הבחירה המתאימה למערכת מימן. צריך לבחון את החומרים שבאים במגע עם הגז, את מבנה תא המדידה, את האטימה, את הלחץ המרבי ואת אופן ההתמודדות של החיישן עם תנאי העבודה לאורך זמן.

עבור מהנדסים בישראל שעוסקים במערכות אנרגיה, Hydrogen, Fuel Cells, תחבורה, ציוד נייד או מערכות ניסוי, המשמעות היא שבחירת Pressure Sensor למימן צריכה להתחיל מהתאמה למדיה וליישום, ורק אחר כך לעבור למחיר, מחבר חשמלי או סוג יציאה.

מה כל כך מיוחד במדידת לחץ של מימן?

מימן הוא גז שמציב מספר אתגרים הנדסיים ייחודיים. אחד מהם הוא החדירות הגבוהה שלו והיכולת שלו להשפיע, בתנאים מסוימים, על חומרים ומתכות לאורך זמן.

לכן יצרן של חיישן המיועד למימן צריך להתייחס לא רק לביצועים האלקטרוניים של החיישן, אלא גם למבנה המכני של תא המדידה.

ב-Eurosensor EPT92H2, למשל, נעשה שימוש בגוף פלדה מונוליטי ללא ריתוכים וללא חללים פנימיים מלאי שמן. היצרן מציין שהמבנה מבוסס על טכנולוגיית P2P עם שני Full Bridges, שנועדה גם לצמצם השפעות של כוחות חיצוניים על אות המדידה, למשל מומנט שנוצר בזמן ההתקנה.

המשמעות המעשית היא שהחיישן אינו "Pressure Sensor רגיל שקיבל מדבקה של Hydrogen", אלא מוצר שבו מבנה תא המדידה עצמו תוכנן סביב דרישות של עמידות, יציבות ועבודה בסביבה קשה.

היצרן מציין במפורש התאמה ל-Hydrogen, לצד גזים, כימיקלים, מערכות הידראוליות ו-Vacuum, וכן מציין עמידות בפני תופעות של embrittlement ו-permeation.

Hydrogen Embrittlement ו-Permeation – למה זה חשוב?

Hydrogen Embrittlement הוא שם כללי לתופעות שבהן נוכחות מימן עלולה להשפיע על התכונות המכניות של מתכות מסוימות.

Permeation מתאר חדירה או מעבר של מולקולות מימן דרך חומר או מבנה.

לא בכל מערכת ולא בכל לחץ התופעות יתבטאו באותה צורה, אבל כאשר מתכננים מערכת שאמורה לעבוד אלפי או מיליוני מחזורי לחץ, אי אפשר להתייחס אליהן כפרט שולי.

זו גם אחת הסיבות לכך שמבנה תא המדידה חשוב.

ב-EPT92H2 החלקים הבאים במגע עם המדיה עשויים Stainless Steel 316L, בעוד גוף החיישן עשוי Stainless Steel AISI 304. בנוסף, החיישן בנוי ללא אטמים פנימיים וללא ריתוך בתא המדידה.

וזה מוביל לנקודה חשובה מאוד בבחירת חיישן למימן:

לא מספיק לבדוק את תחום הלחץ. צריך לבדוק מה בדיוק נמצא בין המימן לבין אלמנט המדידה.

איור 1 – מדידת לחץ במערכות מימן לאורך שרשרת התהליך – מייצור באמצעות Electrolyzer, דרך אחסון ודחיסה ועד תדלוק ו-Fuel Cells. חיישן EPT92H2 תוכנן במיוחד ליישומי מימן ומאושר לפי EC79 ו-EC406.

כמה לחץ באמת צריך למדוד במערכת מימן?

אין "לחץ עבודה של מימן" אחד. תחום המדידה הנדרש משתנה מאוד בהתאם למיקום החיישן בתוך המערכת.

חיישן שמותקן כחלק ממערכת ייצור מימן עשוי לעבוד בתנאים שונים לחלוטין מחיישן שמותקן לאחר מדחס או במערכת אחסון בלחץ גבוה. לכן אחת הטעויות האפשריות בתכנון היא לבחור חיישן רק לפי לחץ העבודה הנומינלי של המערכת, בלי לבדוק מה יכול לקרות בנקודת המדידה בזמן התנעה, סגירת שסתום, שינויי זרימה או תקלה.

סדרת EPT92H2 מאפשרת לבחור תשעה תחומי לחץ נומינליים:

10, 25, 60, 100, 160, 250, 400, 700 ו-1,000 bar.

כלומר, אותה משפחת חיישנים יכולה להתאים לנקודות מדידה שונות מאוד בתוך מערכת המימן.

אבל תחום המדידה הנומינלי הוא רק המספר הראשון שצריך לבדוק.

Nominal Pressure, Overpressure ו-Burst Pressure הם לא אותו דבר

נניח שמהנדס מתכנן נקודת מדידה שבה לחץ העבודה המרבי הצפוי הוא 400 bar.

בחירת חיישן 400 bar נשמעת לכאורה מספקת. אלא שב-Datasheet של EPT92H2 מופיעים עבור גרסה זו שלושה נתונים שונים:

ההבדל ביניהם חשוב.

Nominal Pressure הוא תחום המדידה שעבורו מוגדר החיישן.

Overpressure הוא לחץ גבוה יותר שהחיישן מתוכנן לעמוד בו בהתאם להגדרת היצרן, אך הוא אינו הופך את החיישן לחיישן מדידה של 800 bar.

Burst Pressure הוא כבר גבול מכני מסוג אחר – וגם אותו אסור לפרש כלחץ עבודה מותר.

במילים אחרות:

Pressure Range אומר לנו מה אנחנו יכולים למדוד. Overpressure ו-Burst Pressure אומרים לנו משהו אחר לחלוטין על יכולת העמידה של החיישן.

ההבחנה הזאת חשובה במיוחד במערכות גז בלחץ גבוה, שבהן לא נכון לבחור רכיב רק מפני שמספר ה-Burst שלו גבוה מלחץ העבודה המתוכנן.

Case Study – בחירת חיישן לנקודת מדידה של 400 bar

ניקח דוגמה פשוטה של מערכת מימן שבה נדרש למדוד לחץ בתחום של 0–400 bar.

נבחר EPT92H2 בתחום 400 bar.

לפי נתוני היצרן:

• Nominal Pressure: 400 bar
• Overpressure: 800 bar
• Burst Pressure: 1,400 bar
• Accuracy: עד ±0.5% FS לאחר Limit-Point Calibration ב-25°C
• Long-Term Stability: עד 0.1% FS לשנה בתנאי הייחוס.

עכשיו אפשר לתרגם את נתון הדיוק למספר שקל יותר להבין.

ב-Full Scale של 400 bar:

0.5% × 400 = 2 bar

כלומר, נתון Accuracy של ±0.5% FS שקול במקרה הזה ל-±2 bar ב-25°C, בהתאם לתנאי הדיוק שמגדיר היצרן.

לעומת זאת, אם היינו בוחרים גרסת 1,000 bar רק משום ש"עדיף שיהיה מרווח", אותו אחוז Full Scale היה מתורגם ל:

0.5% × 1,000 = 5 bar

זו דוגמה טובה לכך ש-Oversizing של תחום המדידה אינו בהכרח יתרון.

בחירת Pressure Range צריכה לספק את מרווחי התכנון הנדרשים של המערכת, אבל גם לשמור על רזולוציית מדידה ודיוק שמתאימים ליישום.

ומה קורה כשהטמפרטורה משתנה?

כאן חשוב לא ליפול למלכודת נוספת.

ה-±0.5% FS אינו נתון הדיוק לכל טווח הטמפרטורה. הוא מוגדר לאחר Limit-Point Calibration ב-25°C.

היצרן מציין Overall Accuracy של 1.5% בטווח של ‎-5°C עד ‎+85°C.

בגרסת 400 bar, לדוגמה:

1.5% × 400 = 6 bar

זו כבר נקודה חשובה מאוד למהנדס הישראלי.

חיישן שמותקן בתוך מערכת מבוקרת במעבדה אינו נמצא באותה סביבה כמו חיישן המותקן במערכת חיצונית, ברכב, בתוך ארון ציוד או בסמוך למדחס.

וה-EPT92H2 עצמו מיועד לטווחי סביבה רחבים: טמפרטורת הסביבה המוצהרת מגיעה מ-‎-40°C ועד ‎+105°C, ובגרסה עם יציאה Ratiometric עד ‎+125°C.

איור 2 – Case Study לבחירת חיישן לחץ למערכת מימן בתחום 0–400 bar: השוואה בין לחץ נומינלי, Overpressure ו-Burst Pressure, וההשפעה של תחום המדידה והטמפרטורה על דיוק המדידה.

לא רק לחץ: חיישן במערכת מימן צריך להתמודד גם עם העולם האמיתי

עד עכשיו התמקדנו בלחץ ובדיוק המדידה. אבל במערכת אמיתית, במיוחד כאשר מדובר בציוד נייד, מדחס, מערכת תדלוק או מערכת המותקנת בסביבה תעשייתית, החיישן אינו עובד בתנאי מעבדה.

הוא עשוי להיות חשוף לרעידות, מכות מכניות, שינויי טמפרטורה, לחות ומיליוני מחזורי לחץ.

לכן, אחרי שבחרנו Pressure Range מתאים, צריך לשאול שאלה נוספת:

האם החיישן מסוגל לשמור על ביצועיו לאורך חיי המערכת?

20g רעידות ו-1,000g הלם מכני

ה-EPT92H2 מוגדר לעמידות ברעידות של 20g לפי IEC 60068-2-6 ולעמידות בהלם מכני של 1,000g לפי IEC 60068-2-31. בנוסף, היצרן מציין אורך חיים של יותר מ-10 מיליון מחזורים.

הנתונים האלה רלוונטיים במיוחד כאשר החיישן מותקן בסמוך למדחס, על מערכת ניידת או על ציוד שבו רעידות והלם מכני הם חלק מתנאי העבודה.

זה גם מסביר מדוע Eurosensor מדגישה את מבנה ה-P2P של החיישן. לפי היצרן, שני Full Bridges מחוברים באופן שמפצה במידה רבה על השפעות של כוחות חיצוניים על אות החיישן – לדוגמה, מומנט מכני שנוצר בזמן ההתקנה.

4–20mA או 0.5–4.5V?

גם לאחר שבחרנו את תחום הלחץ, צריך להתאים את החיישן למערכת הבקרה.

ה-EPT92H2 זמין בשלוש אפשרויות יציאה עיקריות:

• 4–20mA
• 0.5–4.5V
• 0.5–4.5V Ratiometric

גרסת 4–20mA עובדת עם מתח הזנה של 10–32V, גרסת המתח עם 8–32V, והגרסה ה-Ratiometric מיועדת להזנת 5VDC ±10%. זמן התגובה המוצהר הוא 1ms.

הבחירה ביניהן אינה רק עניין של נוחות.

במערכת תעשייתית שבה החיישן נמצא במרחק מהבקר, 4–20mA עשויה להיות בחירה טבעית. לעומת זאת, במערכת OEM קומפקטית שבה החיישן מחובר ישירות ל-ECU או לבקר מקומי, יציאת מתח או Ratiometric עשויה להתאים יותר.

לכן כדאי להגדיר מראש לא רק:

Pressure: 0–400 bar

אלא מפרט שלם יותר, לדוגמה:

Medium: Hydrogen | Range: 0–400 bar | Output: 4–20mA | Supply: 24VDC | Electrical Interface: M12

כך הבחירה כבר מתייחסת למערכת ולא רק לחיישן.

מחבר חשמלי וחיבור מכני – לא חייבים לתכנן את המערכת סביב החיישן

אחד היתרונות הפרקטיים של EPT92H2 הוא מגוון האפשרויות המכאניות והחשמליות.

בצד החשמלי ניתן לבחור בין Packard Metripac, M12x1, AMP Superseal, Deutsch DT04-3P ו-DT04-4P.

בצד החיבור לתהליך קיימות אפשרויות כגון 7/16 UNF, 9/16 UNF, M16x1 ו-G1/2B, בהתאם לקונפיגורציה.

זה פרט חשוב בפרויקט OEM.

כאשר כבר קיימים Harness, צנרת, Manifold או ממשק מכני מוגדר, עדיף לעיתים לבחור את החיישן בקונפיגורציה שמתאימה למערכת הקיימת במקום להוסיף מתאמים וחיבורים מיותרים.

איור 3 – נקודות מדידת לחץ אופייניות לאורך שרשרת המימן – מייצור באמצעות Electrolyzer, דרך דחיסה ואחסון ועד תדלוק ויישומי Fuel Cell. חיישן EPT92H2 מאפשר תחומי מדידה מ-10 ועד 1,000 bar ומיועד לעבודה עם מימן.

מה המשמעות של EC79 ו-EC406?

עד עכשיו דיברנו על החלק ההנדסי: התאמת החומרים למימן, לחץ, דיוק, טמפרטורה, רעידות ומחזורי עבודה.

אבל כאשר בוחרים רכיב למערכת מימן, קיימת שאלה נוספת:

האם החיישן רק מסוגל למדוד מימן – או שהוא מגיע עם אישורים ייעודיים ליישומי מימן?

במקרה של EPT92H2, Eurosensor מציינת במפורש EC79 ו-EC406 approval for use with hydrogen.

זו נקודה משמעותית בתהליך בחירת רכיב. כאשר מהנדס נדרש לתעד מדוע נבחר Pressure Sensor מסוים למערכת H₂, יש הבדל בין הסתמכות על אמירה כללית של "Compatible with Hydrogen" לבין שימוש במשפחת חיישנים שהיצרן מציג עם אישורים ייעודיים לשימוש במימן.

עם זאת, חשוב להפריד בין אישור הרכיב לבין אישור המערכת השלמה. העובדה שחיישן מסוים מאושר לשימוש במימן אינה הופכת אוטומטית את המערכת שבה הוא מותקן למערכת מאושרת. תכנון המערכת, הצנרת, השסתומים, האטמים, התקנת החיישן ודרישות הבטיחות של היישום עדיין צריכים להיבחן כמכלול.

Case Study נוסף: האם תמיד כדאי לבחור חיישן 1,000 bar?

נניח שמפתחים מערכת שבה לחץ העבודה הרגיל הוא 250 bar, אבל אחד מאנשי הצוות מציע:

"בואו ניקח את גרסת ה-1,000 bar. ככה יהיה לנו הרבה מרווח."

מבחינת עמידות בלחץ זה אולי נשמע הגיוני, אבל מבחינת מדידה זו לא בהכרח הבחירה הנכונה.

ל-EPT92H2 קיימות גרסאות נומינליות של 250, 400, 700 ו-1,000 bar, ולכן אפשר להתאים את תחום החיישן ליישום ולא לבחור אוטומטית את התחום הגבוה ביותר.

נבחן רק את נתון הדיוק של ±0.5% FS ב-25°C:

אותו 0.5% FS מקבל משמעות שונה לחלוטין כאשר משנים את ה-Full Scale.

לכן, אם כל מה שאנחנו צריכים למדוד נמצא באזור 0–250 bar, בחירה ב-1,000 bar רק כדי לקבל "יותר ביטחון" עלולה להגדיל משמעותית את שגיאת המדידה האבסולוטית הנגזרת ממפרט ה-Full Scale.

הפתרון הנכון הוא לא לבחור את התחום הנמוך ביותר ולא את הגבוה ביותר, אלא לבדוק יחד את Maximum Operating Pressure, Transients, Overpressure Requirement והדיוק הדרוש למערכת.

למה זה רלוונטי במיוחד למערכות OEM בישראל?

בחברות ישראליות רבות, מערכת המימן אינה מוצר מדף גדול שעומד בפני עצמו. היא יכולה להיות Subsystem בתוך מערכת אנרגיה, מערכת ניסוי, רכב מיוחד, מערכת ניידת או פלטפורמה אחרת.

במקרים כאלה יש בדרך כלל מגבלות נוספות: מקום, משקל, Harness קיים, מתחי הזנה מוגדרים, מחברים שכבר אושרו בפרויקט ותנאי סביבה שאינם בהכרח נוחים.

EPT92H2 שוקל כ-50 גרם, זמין בדרגות אטימות IP65/IP67 בהתאם לחיבור החשמלי, ומציע מספר אפשרויות לחיבור חשמלי ולחיבור לתהליך.

גם מידות החיישן משתנות מעט בהתאם למחבר, אך מדובר במבנה קומפקטי. שרטוטי היצרן מציגים אפשרויות כמו M12, Deutsch, AMP Superseal ו-Packard Metripac, כך שניתן לבחור תצורה שמתאימה יותר לארכיטקטורה הקיימת של המערכת.

לא לבחור מק"ט לפני שמגדירים את חמשת הנתונים האלה

לפני שמבקשים הצעת מחיר ל-Pressure Sensor עבור מערכת מימן, כדאי להגדיר לפחות:

1. Pressure Range – מהו לחץ העבודה ומהם לחצי השיא האפשריים?
2. Medium – האם מדובר ב-H₂ ובאילו תנאי עבודה?
3. Output Signal – ‏4–20mA, ‏0.5–4.5V או Ratiometric?
4. Process Connection – איזה Thread וחיבור נדרשים?
5. Electrical Connection – איזה מחבר מתאים ל-Harness ולמערכת הבקרה?

ב-EPT92H2 חמשת הפרמטרים האלה משפיעים ישירות על הקונפיגורציה והמק"ט. לדוגמה, ה-Datasheet מציג מק"ט לדוגמה הבנוי מבחירת סדרה, חיבור לתהליך, תחום לחץ, סוג לחץ, Output Signal ומחבר חשמלי.

כך במקום להתחיל מהשאלה:

"כמה עולה חיישן EPT92H2?"

אפשר להתחיל מהשאלה ההנדסית הנכונה יותר:

"איזה EPT92H2 מתאים לנקודת המדידה שלי?"

סיכום – במימן, Pressure Sensor הוא לא רק עניין של Pressure Range

בחירת חיישן לחץ למערכת מימן מתחילה אמנם בתחום המדידה, אבל היא לא מסתיימת שם.

צריך להביא בחשבון את התאמת החומרים ל-H₂, מבנה תא המדידה, Overpressure ו-Burst Pressure, השפעת הטמפרטורה על הדיוק, רעידות והלם מכני, סוג היציאה החשמלית וכמובן דרישות האישור של היישום.

ה-Eurosensor EPT92H2 פותח במיוחד עבור יישומים מסוג זה. הוא מבוסס על תא מדידה מ-Stainless Steel ללא ריתוכים וללא חללים מלאי שמן, משתמש בטכנולוגיית P2P, ומוצע עם אישורי EC79 ו-EC406 לשימוש במימן.

עם תחומי מדידה של 10 עד 1,000 bar, דיוק של עד ±0.5% FS ב-25°C, עמידות ברעידות של 20g ובהלם של 1,000g ומגוון יציאות וחיבורים, ניתן להתאים אותו לנקודות מדידה שונות במערכות ייצור, דחיסה, אחסון ושימוש במימן.

עבור חברה ישראלית שמפתחת מערכת Hydrogen, Electrolyzer, מערכת אחסון, Fuel Cell או ציוד OEM אחר, השאלה הנכונה אינה רק "איזה חיישן מודד את הלחץ?", אלא:

"איזה חיישן תוכנן מלכתחילה לעבוד עם מימן בתנאי המערכת שלנו?"

אמירוניק מסייעת בהתאמת קונפיגורציית EPT92H2 לדרישות היישום – תחום לחץ, אות יציאה, חיבור מכני ומחבר חשמלי.

🧩 לקריאה נוספת והעמקה בנושא מדידה מערכתית

מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים העוסקת בגישה ההנדסית לבחירת חיישנים ולתכנון מערכות מדידה אמינות בסביבות תעשייתיות מורכבות.
לפני שמעמיקים בעולם הסנסורים, מומלץ לעיין גם במאמרים הבאים בסדרה:

• VARIOHM Group – כשמדידה היא מערכת, לא רכיב
• איך לבחור חיישנים לסביבות קשות: מדריך הנדסי לבחירה נכונה ואמינה לאורך זמן
• חיישני מיקום תעשייתיים – כש־Position הוא מערכת, לא מספר
• חיישני לחץ תעשייתיים – כאשר מדידת לחץ היא אתגר הנדסי מערכתי: VARIOHM Pressure Sensors – מדידה אמינה בעולם האמיתי
• חיישני טמפרטורה תעשייתיים – כאשר מדידת טמפרטורה היא אתגר הנדסי מערכתי
• חיישני מיקום לינאריים – למה מהלך (Stroke) הוא רק ההתחלה, ואיך לבחור נכון במערכות אמיתיות
• חיישני מיקום סיבוביים ללא מגע – למה יותר ויותר מערכות עוברות ל-Contactless Rotary Position Sensors
• בחירת מבנה ההתקנה הנכון לחיישן טמפרטורה
• כיצד Differential Pressure מאפשר לזהות תקלות חודשים לפני ההשבתה
• אם חיישן הטמפרטורה שלכם מראה 80°C – יש סיכוי שהמערכת כבר ב-130°C
• מדידת לחץ בלי טמפרטורה היא רק חצי מהתמונה
• האם התרמוסטט שלכם באמת פותר את הבעיה? או רק נותן למערכת הזדמנות נוספת להיכשל
• חיישן מיקום לינארי לא נבחר לפי המרחק שהוא מודד
• המערכת נדלקה – אבל האם היא יודעת איפה היא נמצאת? חיישן מיקום אבסולוטי מול Homing
• חיישן הלחץ שלכם מדויק. המדידה שלכם כנראה לא – למה חיישן עם דיוק של 0.5% לא מבטיח מדידה של 0.5%
• למה תכנות ל-360° הוא לפעמים הטעות הראשונה בתכנון Rotary Position Sensor
• למה חיישן זווית בעל שני ערוצים אינו מיועד רק לגיבוי
• חיישן PT100 מציג טמפרטורה שגויה? ייתכן שהבעיה בכלל אינה בחיישן
• למה כל Battery Pack צריך חיישן טמפרטורה – ולא רק ברכב חשמלי

שאלות נפוצות (FAQ)

האם כל חיישן לחץ מנירוסטה מתאים למדידת מימן?

לא. העובדה שחיישן עשוי Stainless Steel אינה מספיקה כדי לקבוע שהוא מתאים ל-Hydrogen. יש לבחון את החומרים שבאים במגע עם המדיה, מבנה תא המדידה, האטמים וההתמודדות עם תופעות כמו Hydrogen Embrittlement ו-Permeation. ב-EPT92H2 החלקים הבאים במגע עם המדיה עשויים 316L, ותא המדידה בנוי ללא ריתוכים וללא חללים מלאי שמן.

לאילו לחצים מתאים EPT92H2?

ה-EPT92H2 זמין בתחומי לחץ נומינליים של 10, 25, 60, 100, 160, 250, 400, 700 ו-1,000 bar. לכל תחום מוגדרים גם ערכי Overpressure ו-Burst Pressure משלו.

מה ההבדל בין Nominal Pressure, Overpressure ו-Burst Pressure?

Nominal Pressure הוא תחום המדידה הנומינלי של החיישן. Overpressure הוא לחץ גבוה יותר שהחיישן מסוגל לעמוד בו בהתאם למפרט היצרן, ואילו Burst Pressure מתייחס לגבול מכני גבוה יותר. אין להשתמש ב-Overpressure או ב-Burst Pressure כתחום העבודה הרגיל של החיישן.

לדוגמה, בגרסת 400 bar של EPT92H2, ה-Overpressure הוא 800 bar וה-Burst Pressure הוא 1,400 bar.

מהו הדיוק של EPT92H2?

היצרן מציין Accuracy של עד ±0.5% FS ב-25°C לאחר Limit-Point Calibration, ו-Overall Accuracy של 1.5% בטווח ‎-5°C עד ‎+85°C. ה-Long-Term Stability המוצהרת היא עד 0.1% FS לשנה בתנאי הייחוס.

אילו יציאות חשמליות זמינות?

ניתן לבחור בין 4–20mA, ‏0.5–4.5V ו-0.5–4.5V Ratiometric. זמן התגובה המוצהר הוא 1ms.

האם EPT92H2 מתאים לסביבה עם רעידות?

היצרן מציין עמידות ברעידות של 20g לפי IEC 60068-2-6 ועמידות בהלם מכני של 1,000g לפי IEC 60068-2-31. אורך החיים המוצהר הוא יותר מ-10 מיליון מחזורים.

האם EPT92H2 מאושר לשימוש במימן?

כן. לפי Datasheet היצרן, EPT92H2 מגיע עם EC79 ו-EC406 approval for use with hydrogen. יש לזכור שאישור החיישן אינו מהווה כשלעצמו אישור של המערכת השלמה שבה הוא מותקן.

לאילו יישומי מימן ניתן להתאים אותו?

בהתאם לדרישות המערכת ולבחירת הקונפיגורציה, חיישני לחץ מסוג זה יכולים להשתלב בנקודות מדידה במערכות ייצור מימן, דחיסה, אחסון ומערכות נוספות שבהן נדרשת מדידת לחץ H₂. היצרן מציין במפורש Hydrogen כאחת המדיות שעבורן תוכנן EPT92H2.

---

מונחים מקצועיים

Hydrogen (H₂) – מימן
היסוד הכימי הקל ביותר. במערכות אנרגיה ניתן לייצר, לדחוס, לאחסן ולהשתמש בו כחומר גלם או כנושא אנרגיה.

Pressure Sensor / Pressure Transmitter – חיישן / משדר לחץ
רכיב הממיר לחץ פיזיקלי לאות חשמלי שניתן להעביר ל-PLC, ECU, Data Acquisition System או מערכת בקרה אחרת.

Hydrogen Embrittlement – פריכות מימנית
תופעה שבה חשיפה למימן עלולה, בתנאים מסוימים, לפגוע בתכונות המכניות של מתכות מסוימות.

Permeation – חדירות
מעבר של מולקולות או אטומים דרך חומר. במערכות מימן מדובר בשיקול חשוב בשל גודלה הקטן של מולקולת H₂.

Wetted Parts – חלקים הבאים במגע עם המדיה
כל חלקי החיישן שנמצאים במגע ישיר עם הגז או הנוזל הנמדד. ב-EPT92H2 ה-Wetted Parts מוגדרים כ-Stainless Steel 1.4404 / 316L.

Nominal Pressure – לחץ נומינלי
תחום הלחץ שעבורו מוגדר החיישן למדידה.

Overpressure – לחץ יתר
לחץ מעל התחום הנומינלי שהחיישן מתוכנן לעמוד בו בהתאם למפרט היצרן, ואינו מהווה תחום מדידה רגיל.

Burst Pressure – לחץ פריצה
נתון המתייחס לגבול העמידות המכני של החיישן. אין לפרש אותו כלחץ עבודה מותר.

Full Scale (FS)
הערך המלא של תחום המדידה. בחיישן 0–400 bar, לדוגמה, Full Scale הוא 400 bar. לכן 0.5% FS שווה ל-2 bar.

4–20mA
אות זרם אנלוגי נפוץ במערכות בקרה תעשייתיות. EPT92H2 זמין עם יציאת 4–20mA והזנת 10–32V.

Ratiometric Output
יציאת מתח שהאות שלה תלוי ביחס למתח ההזנה. ב-EPT92H2 קיימת אפשרות ל-0.5–4.5V עם הזנת 5VDC ±10%.

P2P Technology
טכנולוגיית תא המדידה המשמשת ב-EPT92H2. לפי היצרן, היא משתמשת בשני Full Bridges ומיועדת בין היתר לצמצם השפעות של כוחות חיצוניים על אות החיישן.

EC79 / EC406
האישורים שהיצרן מציין עבור EPT92H2 לשימוש עם מימן.